בחודש האחרון מדינת ישראל סוערת – ממשלת ישראל מתכוונת למכור את משאב הטבע החשוב ביותר של ישראל – שדות הגז בים התיכון – למונופול המורכב מ-2-3 חברות (נובל אנרג'י האמריקאית, דלק של יצחק תשובה וישראמקו של קובי מימון), בעבור נזיד עדשים. שווי שדות הגז הכולל, הוא כטריליון שקלים, או במספר: 1,000,000,000,000 שקלים.
במהלך השבוע האחרון נאמרו ע"י נציגי הממשלה הרבה מאוד ספינים תקשורתיים, חצאי אמיתות ושקרים בוטים על מתווה הגז. הדבר הזה מתאפשר, בגלל שהיום התברר שלא הוקלטו הישיבות ולא נערכו פרוטוקולים. וכפי שכל הדיוט יודע – כשאין פרוטוקולים – יש שחיתות.
או כדבריה של הח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני):
"זה מחדל שלא היה כדוגמתו שמתקבלות בחדרים סגורים החלטות על טריליון שקל שיכולות לשנות את פני המשק הישראלי ואת חשבונות החשמל של כל אחד ואחד מאיתנו ואין יכולת לאף אחד לדעת מה נאמר שם. שמענו בשבועות האחרונים מה הציע יצחק תשובה לח"כ שלי יחימוביץ' רק כדי שהיא תפסיק את המאבק נגדו, כך שאינני רוצה לדמיין מה חלילה הוצע לפקידי ממשלה שזכו לשבת בישיבות שבהן מתקבלות ההחלטות. תארו לכם איך ניתן לפתות או לתמרץ את חברי הצוות בעמדת חברות הגז במהלך המו"מ, ואיזה אבסורד זה שלעולם לא נדע מי דחף לקבלת החלטה מוטית. בעוד עשר שנים כשנבקש ללכת וללמוד על המחדל שנעשה פה, פשוט לא נוכל לעשות את זה – וזו עבירה על החוק"
למי שעוד לא מודע לכך (כנראה אתם חיים על פלנטה אחרת), גם הממונה ההגבלים העסקיים, פרופ' דיוויד גילה, התפטר – לאור עמדתה של הממשלה, שלא לדרוש תחרות אמיתית ו/או פיקוח על מחירי הגז – מה שיגרום לכך, שמשאב הטבע החשוב הזה, יימכר ביוקר ע"י המונופול – לתושבי ישראל. כלומר גם הרגולטור היחיד, שאמור לפעול למען האינטרס הציבורי, התפטר, והממשלה עושה ככל שביכולתה כדי לעקוף את סמכויותיו.
============================
לפני שאני כותב על כל השקרים וחצאי האמיתות, הנה כמה עובדות מספריות: פיתוח של יח' חום בריטית (זו היח' שבה מודדים את יח' הגז), עולה למונופול 0.5 דולר. הדבר הזה כבר ידוע, ומצוין בדוחו"תיה של נובל אנרג'י למשקיעים בארה"ב. המחיר שמדינת ישראל משלמת למונופול כבר היום, באמצעות חברת החשמל, הוא 5.5 דולר – כלומר פי 11! למי שמעוניין לקבל עוד מושגים מספריים ולא דמגוגיים על הכניעה המוחלטת של הממשלה לחברות הגז, אני ממליץ בחום לקרוא את מאמרו של גיא רולניק, העוסק בנושא. זהו מאמר מעלף. לא פחות.
כמו כן, מומחה בעל שם עולמי, שהגיע לפה מחו"ל מטעם רשות החשמל, קבע שהמחיר הריאלי, כולל החזר ההשקעה וכו' – הוא 2.38 דולר ליח' חום בריטית. שימו לב – גם כאן, מדובר בהחזר שהוא כמעט פי 5 ממחיר עלות הפיתוח. אבל זה לא מספיק עבור המונופול החזירי של תשובה ונובל אנרג'י.
בשבוע האחרון, נעשה ניסיון לבצע מס' מחטפים, שיאשרו את העברת המתווה הרע הזה לידי המונופול. הנה ציטוט מדבריו של אבי בר-אלי מדה מרקר:
הממונה על ההגבלים העסקיים מתנגד? נפעיל סעיף נשכח בחוק שמאפשר לשר הכלכלה לעקוף אותו; שר הכלכלה חושש? נכנס עבורו את הקבינט המדיני-ביטחוני; שר הכלכלה בכל זאת מתנגד? נעביר סמכויותיו לממשלה; החוק מחייב את אישור הכנסת? נבהיל את חברי המליאה להצבעה יממה לאחר כינוס הממשלה; חברי הכנסת רוצים לדעת על מה הם אמורים להצביע? נשהה את פרסום סעיפי הפשרה, ונקצר את השימוע הציבורי לשבועיים; הם מתעקשים לדעת? נורה ליועצים המשפטיים לנצור לשונם; שרים נמנעים מהצבעה מחשש לניגוד עניינים? נפעיל משמעת קואליציונית ונאיים עליהם בפיטורים; היועץ המשפטי של הכנסת מגבה אותם? נגיש חוות דעת משפטית נגדית; ליברמן מתנגד? נקנה אותו בהבטחה לתקצוב פנסיה לעולים; עדיין אין רוב בכנסת? נדחה את ההצבעה לאישון ליל ונראה את האופוזיציה דבקה בהתנגדותה; לא מתייאשים? נו טוב, נחזור ללחוץ על שר הכלכלה.
============================
מאחורי הקלעים, גם ארה"ב מתערבת לטובתה של נובל אנרג'י, בכמה מישורים:
1. הפעלת לחץ מדיני על הממשלה באמצעות ג'ון קרי – ג'ון קרי, שר החוץ האמריקאי, לוחץ על הממשלה כבר זמן רב להתוות מתווה שיקל על נובל אנרג'י. הוא רק שכח לציין, שהוא עצמו מושקע בחברה במניות ששווין נע בין חצי מיליון למיליון דולר. ניגוד אינטרסים? מה פתאום.
2. שלדון אדלסון, שלח מכתב אישי לרה"מ – שלדון אדלסון הוא פטרונו ו הפיננסי של נתניהו, ומי שמממן עבורו את הפמפלט האישי שלו – "ישראל היום". במהלך "צוק איתן" (ב-17.7.14), הוא שלח מכתב אישי לנתניהו, בשם הלשכה המסחרית האמריקאית (ושלא תתבלבלו – זהו לא גוף ממשלתי, אלא גוף לוביסטי פרטי, שפועל למען אינטרסים של חברות אמריקאיות בעולם כולו), שבו דרש להקל על נובל אנרג'י. מיד לאחר שהמכתב נשלח, נערך דיון רב-משתתפים בנושא. משרד רה"מ סירב להגיב על הדברים באופן ישיר. כנראה שהם יודעים למה..כי אם זה נראה לכם כמו שוחד, מריח כמו שוחד והולך כמו שוחד – זה כנראה שוחד.
3. ממשלת ארה"ב מנסה להפעיל לחץ על הרשימה המשותפת הערבית, היושבת באופוזיציה, להצביע בעד המתווה – היא עושה זאת ע"י כך, שהיא משכנעת אותם שיש להם אינטרס, בתור פלשתינאים (לא ישראלים – פלשתינאים!), שהגז יגיע גם לפלשתין ולירדן.
אין גבול לחוצפה. מתברר שלביבי אין שום בעיה, שממשלה זרה מתערבת ובוחשת באינטרסים ישראליים, כשזה נוח לו ולחבריו. אבל כשמדובר בארגוני שמאל? – זה לא.
============================
אחרי הסאגה של אתמול (יום שני, 29.6.15), שבה ניסה נתניהו להעביר את המתווה הזה במחשכים – ולשמחתינו נכשל בכך – היום, כשסוף סוף נחשף המתווה המלא של ממשלת ישראל, שר האנרגיה יובל שטייניץ, אמר כל כך הרבה שקרים במסיבת העיתונאים, שקשה להתעלם מהם. אז בואו נתייחס אליהם, אחד אחרי השני:
1. יש לעודד את החברות שמצאו את שדות הגז – מי שמצא את שדות הגז הוא ד"ר יוסי לנגוצקי, בשנת 1999 (תמר) וב-2004 (לוויתן). תשובה הצטרף שנים רבות לאחר מכן, ונובל אנרג'י הצטרפה רק ב-2007! בכנס שבו השתתף (דצמבר 2014), מסביר ד"ר לנגוצקי את השתלשלות האירועים (שימו לב לנאמר החל מהדקה השביעית – נובל אנרג'י בכלל לא רצתה להכנס לפרוייקט הזה! היא הצטרפה רק לאחר שכבר התגלה הגז בפועל, כלומר ללא שום סיכון מצידה):
2. יש לתת יותר לחברות, כדי שהן תוכלנה לממן את פיתוח שדות הגז – בולשיט. ההשקעה בתמר הוחזרה כבר לחלוטין. המימון לפיתוח שדות הגז התבצע מהפנסיות שלנו, באמצעות גיוס מהבנקים וחברות הביטוח. עד כה לא הושקע שקל(!) פרטי של תשובה בפיתוח השדות.
3. תהיה פה תחרות – איזה תחרות? כריש ותנין מהווים ביחד פחות מ-10% מכלל הגז העתידי. גם הם, במקרה הטוב – יימכרו תוך 14 חודשים. ואם לא? אני מוכן להתערב שתינתן הארכה בבוא העת. חלק מהאחזקות תימכרנה? כן – אבל תוך 6 שנים (במקום 3 שנים, בתכנית המקורית). הגז בתמר יספיק לכל היותר ל-10 שנים נוספות, מה שאומר, שבעוד 6 שנים אף אחד לא יקנה את מה שיישאר (אם יישאר) ממאגר תמר. ובנוסף, תינתן חסינות נגד תחרות בלוויתן עד 2030. ממשלת ישראל, טוענת ברצינות, שע"י הקלה על מונופול הגז, חברות נוספות תבואנה ותשקענה כסף כדי למצוא פה עוד גז.
ד"ר לנגוצקי מסביר בסרטון הבא בוועדת הכנסת (מה-23.6.15), עד כמה האמירות האלה על תחרות, ועל הקלות לטובת המונופול הן מופרכות:
4. לא יהיה פיקוח על המחיר, אבל תהיה "הגבלה על הפקעת המחיר" – מכבסה הזויה של מילים חסרות משמעות. שטייניץ טוען ברצינות, שהחברות תהיינה יכולות לדרוש גם מחירים נמוכים מהמחיר המוגבל. כן – כי זה הוכיח את עצמו בכל מונופול בעבר. כמובן.
5. ההשוואה בין ארגנטינה, מצרים ומדינות אירופה לישראל – אין מה להשוות. מצרים אכן נכשלה, אבל לא בגלל מה ששטייניץ וביבי טוענים – אלא בגלל מהפיכות האביב הערבי. ארגנטינה שינתה את המדיניות שלה בשנים האחרונות, ודווקא פיקוח על מחירי הגז, הוריד את המחיר עבור האזרחים. שדות הגז בארגנטינה ממשיכים להיות מפותחים, ומצבם נהדר. מדינות אחרות גם הן לא מאוד רלוונטיות, כי אף אחת מהן לא עומדת באותו מצב כמו ישראל. אף מדינה שם לא עומדת בפני חרם בינ"ל, אף אחת מהן לא סובלת מאותו מצב גיאו-פוליטי כמו ישראל, ולגחמות העולם הערבי. השאלה היחידה הרלוונטית, כפי שטוען יגראל סרנה, היא האם אנחנו רוצים להיות ניגריה או נורווגיה.
7. אבטחת האסדות – אף אחד לא מדבר על זה, אבל אבטחת האסדות תהיה על חשבון מדינת ישראל. ליתר דיוק – 4.5 מיליארד שקלים בשנה. כלומר – לא רק שהמונופול מרוויח עלינו פי 11 לפחות, אנחנו גם ניאלץ לשלם כשביעית (כ-15%!) מרווחי הגז שלנו, לטובת אבטחה של חברות פרטיות.
============================
אלה העובדות. אין פה דמגוגיה, אין פה פופוליסטיות – אלא עובדות. מי שמדבר בפופוליזם טהור הם דווקא רה"מ וחבר מרעיו. הם מסרבים לקיין דיון ציבורי מקיף ואמיתי, מזדרזים לאמץ מתווה שיזיק למדינת ישראל וייתן מתנות למונופול שמורכב כולו מ-2 חברות ענק. אנחנו, הציבור. חייבים להתנגד למתווה הזה.
מי שמעוניין בהסבר מקיף נוסף על יתרונות וחסרונות המתווה, ניתן לקרוא הרבה מידע ברשת, ובעיקר באתר של דה מרקר. אם אתם רוצים הסבר פשוט וגרפי יותר, אתם מוזמנים לצפות בסרטון הבא:
פוסטים קשורים:
